חלומות

השעה 4:18 לפנות בוקר ושוב קמה ולא מצליחה לחזור לישון, כל הדאגות קמות איתי, מחשבות על חרטות מכל סוג ודאגות מעצבנות.

אחת הסיבות לדאגה ואי שקט קשורה לחוסר ההצלחה שאליה אני כל כך רוצה להגיע, אני רוצה להיות מפורסמת, אני רוצה שכל הציורים שלי ימכרו עוד לפני שציירתי, אני רוצה שהציורים שלי ירתקו את העולם, את הצופה, אני רוצה לחיות בהקלה שכל זה קורה.

החיפוש אחרי קו מנחה הוא חיפוש פנימי עמוק ( פעם חשבתי שזה משפט פלצני אבל הוא באמת קיים בי ) פשוט לחפש מבפנים מה צריך לצאת מה יהיה הציור הבא.

לאחרונה אני לא מרוצה מהעבודות מרגישה שאני לא מתפתחת למקום שמרתק אותי, אולי שוב הבדידות בסטודיו והעובדה שאין עמית לעבודה להתייעץ עימו קשה, אולי זו הסיבה לחוסר השינה, לדאגה והבלבול, אולי אם היה איתי איש שיחה מישהו שמחזק את הדרך, אולי.

ושוב יש בי החלטה לא להתייאש ושוב חושבת שאני לא נותנת מאה אחוז ממני לפרוייקט חיי ולאהבה הזו שלי, האהבה הגדולה לצורך הזה ולכמיהה להצלחה.